Attributed to R. Gershom Arakhin 32b – מיוחס לר' גרשום ערכין לב:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר עַד גַּמְלָא בַּגָּלִיל עַד גְּדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְחָדִיד וְאוֹנוֹ וִירוּשָׁלַיִם בִּיהוּדָה. רָבָא אָמַר גַּמְלָא בַּגָּלִיל לְאַפּוֹקֵי גַּמְלָא דִּשְׁאָר אֲרָצוֹת גְּדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְאַפּוֹקֵי גְּדוֹד דִּשְׁאָר אֲרָצוֹת אִינָךְ דְּלָא אִיכָּא דִּכְוָתַיְיהוּ לָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ. וִירוּשָׁלַיִם מִי מִיחֲלַט בַּהּ וְהָתַנְיָא עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם ^אאֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כִּירוּשָׁלַיִם דְּמוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלֹא כִּירוּשָׁלַיִם דְּאִילּוּ יְרוּשָׁלַיִם אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ וְאִילּוּ הָכָא הַבַּיִת חָלוּט בהן רַב אָשֵׁי אָמַר לָאו אָמַר רַב יוֹסֵף תְּרֵי קָדֵשׁ הֲווֹ ה״נהָכָא נָמֵי תְּרֵי יְרוּשָׁלַיִם הֲווֹ. תַּנְיָא ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם אֲבָל רִאשׁוֹנוֹת בָּטְלוּ מִשֶּׁבָּטְלָה קְדוּשַּׁת הָאָרֶץ קָסָבַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. וּרְמִינְהִי א״ראָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי וְכִי אֵלּוּ בִּלְבַד הָיוּ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {דברים ג׳:ד׳} שִׁשִּׁים עִיר כׇּל חֶבֶל אַרְגּוֹב כׇּל אֵלֶּה עָרִים בְּצוּרוֹת אֶלָּא לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם קִידְּשׁוּם הָא אָמְרִינַן דְּלָא צְרִיךְ לְקַדּוֹשִׁינְהוּ אֶלָּא מְנָאוּם. וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד אֶלָּא ^בכֹּל שֶׁתַּעֲלֶה לְךָ מָסוֹרֶת בְּיָדְךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כׇּל מִצְוֹת הַלָּלוּ נוֹהֲגוֹת בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. אִיבָּעֵית אֵימָא תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאִיבָּעֵית אֵימָא חַד מִינַּיְיהוּ ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אַמְרַהּ דְּתַנְיָא ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן. מַאי טַעְמָא דמ״דדְּמַאן דְּאָמַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא דִּכְתִיב {נחמיה ח׳:ט״ז,י״ז,י״ח} וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סוּכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסּוּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יהושע בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד אֶפְשָׁר בָּא דָּוִד וְלֹא עָשׂוּ סוּכּוֹת עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא. אֶלָּא ^גמַקִּישׁ בִּיאָתָם בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָה בִּיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה. וְאוֹמֵר {דברים ל׳:ה׳} וֶהֱבִיאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ מַקִּישׁ יְרוּשָּׁתְךָ לִירוּשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ מָה יְרוּשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ בְּחִידּוּשׁ כׇּל דְּבָרִים הַלָּלוּ אַף יְרוּשָּׁתְךָ בְּחִידּוּשׁ כׇּל דְּבָרִים הַלָּלוּ. וְאִידַּךְ דבעי רַחֲמֵי עַל יֵצֶר דַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבַטְּלֵיהּ וְאַגֵּין זְכוּתָא עֲלַיְיהוּ כִּי סוּכָּה. וְהַיְינוּ דְּקָא קָפֵיד קְרָא עִילָּוֵיהּ דִּיהוֹשֻׁעַ דִּבְכֹל דּוּכְתָּא כְּתִיב יְהוֹשֻׁעַ וְהָכָא כְּתִיב {נחמיה ח׳:ז׳} יֵשׁוּעַ בִּשְׁלָמָא מֹשֶׁה לָא בְּעָא רַחֲמֵי דְּלָא הֲוָה זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ דַּהֲוָה לֵיהּ זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַמַּאי לָא לִיבְעֵי רַחֲמֵי. וְהָא כְתִיב אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ הָכִי קָאָמַר כֵּיוָן דְּיָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ יָרַשְׁתָּ אַתְּ. וּמִי מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת הַשְׁתָּא מִשֶּׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת עֶזְרָא דִּכְתִיב בֵּיהּ {עזרא ב׳:ס״ד} כׇּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים הֲוָה מָנֵי. דְּתַנְיָא ^דמִשֶּׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ה:י׳} וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכׇל יוֹשְׁבֶיהָ בִּזְמַן שֶׁכֹּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁגָּלוּ מִקְצָתָן. יָכוֹל הָיוּ עָלֶיהָ וְהֵן מְעוֹרָבִין שֵׁבֶט בִּנְיָמִין בִּיהוּדָה וְשֵׁבֶט יְהוּדָה בְּבִנְיָמִין יְהֵא יוֹבֵל נוֹהֵג תַּלְמוּד לוֹמַר לְכׇל יוֹשְׁבֶיהָ בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ כְּתִיקּוּנָן וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעוֹרָבִין. א״ראָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מָנוּ יוֹבְלוֹת לְקַדֵּשׁ שְׁמִיטִּיןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות בית הבחירה ז׳:י״ד

^ב רמב״ם הלכות שמיטה ויובל י״ב:ט״ו

^ג רמב״ם הלכות שמיטה ויובל י״ב:ט״ו

^ד רמב״ם הלכות שמיטה ויובל י׳:ח׳

[קצרה הישנה שבתחום ציפורי]:
עד גמלא בגליל – כלומר כל העיירות שבגליל שיתירות מגמלא ועד גמלא בכלל שגמלא היו בה ג׳ חצרות של [ב׳] ב׳ בתים והן מוקפין חומה מימות יהושע בן נון נידונין כבתי ערי חומה למעוטי הקטנות מגמלא [שאין נידונין] וכן עד גדוד בעבר הירדן וחדיד ואונו וירושלים ביהודה שכל אותן שהן גדולות כיוצא בהן או יתירות מהן ומוקפות חומה מימות יהושע בן נון נדונין (כערי) [כבתי] ערי חומה. [רבא אמר. הא דתנא גמלא בגליל לאפוקי גמלא שיש בשאר ארצות שאינן מוקפות מימות יהושע ואף לא גדוד דשאר ארצות. והנך קצרה וחקרה ויודפת דמוקפות חומה מימות יהושע דלא איכא דכוותיה בשאר ארצות שיהא להן שמות הללו ואין מוקפות חומה לא איצטריך ליה לאדכורי בתוספת׳: עשרה דברים נאמרו בירושלים – פרטן בפרק מרובה: א״ר יוחנן כירושלים – כלומר כעין ירושלים בעינן שיהא מוקפת חומה מימות יהושע ולא כירושלים עצמה דאין הבית חלוט בה שהיא של כל ישראל:
ואילו הכא – גבי אלו מקומות שהזכרנו:
תרתי קדש הוו – (קאמר) במסכת מכות בפרק אלו הן הגולין: למה מנו חכמים את אלו – יודפת וגמלא כו׳]:
וקידשום לשמיטה ויובלות ולמעשרות (ולתודות) [ולתורת] בתי ערי חומה:
[אבל הראשונות – שהיו קדושות כבר והן מוקפות חומה מימות יהושע בטלה קדושתן משבטלה הארץ משגלו]:
מדקאמר קידשום קסבר קדושה הראשונה – שקידשם יהושע:
קידשה לשעתה – כל זמן שהיו בה עד (שגלו) [שעת החורבן]:
ולא קידשה לעתיד לבוא – שאין אותה [קדושה] נוהגת כשחזרו מן הגולה: וכי אלו בלבד – שהוזכרו למעלה היו מוקפות חומה מימות יהושע והלא כבר [נאמר ששים עיר וגו׳ וכתיב כל אלה חומה גבוהה]:
הא אמרי׳ (השתא) לקמן דלא צריך לקדושינהו. כדקאמר מפני שקדושה הראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא:
אלא מצאו אלו שלא נשתנו מכמות שהיו [ומנאום להילכותיהן]: כל מצות הללו – שנוהגות בעיירו׳ שמוקפות חומה [מימות יהושע] נוהגות בהן. כדתנן בטהרות עיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון מקודשות ממנה: [תרי תנאי ואליבא דר׳ ישמעאל בר׳ יוסי – מר אמר קידשה לעתיד לבוא ומר אמר לא קידשה]:
אשר לו חומה אע״פ שאין לו עכשיו – דלא כתיב והיה לו חומה אלא אשר לו משמע דאפי׳ היה לו קודם לכן נחשב ערי חומה אלמא קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא: בחידוש כל הדברים – [הללו אלמא] הוצרכו לקדש פעם שניה: ואידך – מאן דאמר דקידשה נמי לעתיד [לבוא] במאי מוקים ויעשו כל הקהל השבים [סכות וישבו בסכות:
קסבר לאו סוכות ממש קאמר אלא דאגין זכותיה דעזרא עלייהו כי סוכה משום דבטיל יצרא דע״ז מנייהו כדמפרשי׳ במס׳ סנהדרין בפ׳ ארבע מיתות: והיינו דקא קפיד קרא עילויה – דמחסרו וקראו ישוע דלא בעא רחמי ולא בטליה ליצר דע״ז:
ולהאי תנא והכתיב אשר ירשו אבותיך וירשתה דמקיש אף ירושתך בחידוש כל הדברים אלמא דצריכה לקדושי דלא קידשה לעתיד לבוא הכי קאמר. אמר לך הכי דריש לקרא כיון דירשו אבותיך ירשתה אף [אתה] באותה קדושה עצמה ואי אתה צריך לקידוש אחר]: כל הקהל כאחד ארבע ריבוא – דאפי׳ עישור מישראל לא היו במקומן דהכי גמירי [דלעולם] אין ישראל פחותים מששים ריבוא כ״ש דלא מנו יובלות: [והיו מעורבבים בחלוקת שבט יהודה בבנימין: אמר רב יצחק מנו] – יובלות לצורך לקדש שמיטין [לפי שהשמיטין לא בטלו אלא היובלות בלבד ולכך היו מונין יובלות כדי לקדש שמיטין] בזמנן לפי שאין שנת היובל בחשבון שני השבוע לפיכך הוצרכו למנות ולידע מתי הוא יובל לפי שאחר ז׳ שמיטין הוא יובל ויש להן לעשות שמיטה שמינית לאחר ח׳ (ימים) [שנים] לפי שאין שנת יובל עולה לחשבון השמיטה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון